הישועה הלא צפויה

הישועה הלא צפויה

"אני לא מאמינה שזה קורה לי" היא כמעט מייללת. זה האוטובוס האחרון לישובם המרוחק. עוד מעט שבת! מה יהיה? לפספס את האוטובוס פירושו לקחת מונית עד לישוב. והיא עם תינוקת כל כך זעירה… "אני אגיד תהילים שתספיקי, ואתן צדקה לקופת העיר". בתחנה עומדת חני, הטלפון שלה מצלצל והיא לא מספיקה להוציא אותו, כי לגודל תמהונה היא רואה את האוטובוס שהתרחק כבר מזמן חוזר לאסוף אותה… "איך קופת העיר שלנו?" מפתיעה כל פעם מחדש, הא?"

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב print
שיתוף ב email
פייסבוק
דילוג לתוכן